... יש המון דוגמאות אבל כשאנחנו באים מתחום קבלה והכוונות ושוקלים דמויות מייצגות למוטיב ה"ספרא וסייפא" הכורכות מחשבה תורנית מאומצת עם יכולות לחימתיות, המחשבה מייד נודדת אל "אבי המייחדים" - ועמו אנחנו נתחיל - בניהו בן יהוידע, מפקד הכרתי ופלתי (המשמר המלכותי המיוחד של דוד המלך עליו השלום) שהפך להיות שר צבאו של שלמה המלך. האיש שהביסאת הארי בבור ביום שלג, וניצחאת המובחרים שבלוחמי מואב "שני אריאל מואב" ולחם - מצוייד במקל, בלוחם מצרי חמוש חנית, גזל את חניתו מידו והרגו באמצעותה. הוא האיש שעמד בראשהסנהדרין בימי דוד המלך, ואשר עליו הוטלה החובה הקשה לקיים את גזירת הכתוב "מעם מזבחי תקחנו למות" ולהרוג את הלוחם הזקן יואב בן צרויה, בן דודו ושר צבאו של דוד המלך; כיון ש"ידיו דמים מלאו" שכן יואב הרג במזיד את עמשא בן יתר (בן דוד אחר של דוד ויואב ואף הוא שר צבא לדוד) ואת אבנר בן נר (בן דודו ושר צבאו של שאול המלך), דרש דוד משלמה למצוא דרך להעניש את יואב בעולם זה על מנת להצילו מבאר שחת בעלמא דאתי, ובניהו ביצע את ההוראה בפקודה ישירה משלמה המלך. גם האר"י הקדוש ראה בבניהו בן יהוידע דמות הוד פלאית וקם לכבודו כשראה שרוחו נספחה למהרח"ו בבואו. ומהרח"ו זכה לעשות על ציונו "יחוד השטתחות על קברי צדיקים" בפעם הראשונה. הצבור מוזמן לבוא עם חכמי המקובלים של אילנא דחיי להשתטח על ציונו הקדוש ולייחד שם. נבקשו להיות מליץ יושר בעדנו למען נתעלה כספרא או סיפא או שניהם למען כלל ישראל ולמעננו.
אמנם מאפייני ספרא וסייפא נכרים ברוב גדולי אומתנו החל באברהם אבינו שלא הסס לצאתלמירדף לילי בעקבות קואליציה של ארבעה מלכים עם צבאותיהם בשיא כחם - והביס אותם עם כח סמלי זעיר בכחות המזכירים קבלה מעשית כמובא במידרש. הוא לימד אותנו נאמנות לחבר ולמשפחה, החלטיות מהירה, אמונה עמוקה "כשתעשה - תזכה לעזרה" אבל הכרח ראשית כל לעשות. יעקב אבינו (לו מיוחסת תשתית ספר הקבלה העמוק ספרא דצניעותא)לא הניח לעצמו שינה במטה משך 14 שנות לימודו בישיבת שם ועבר. הוא בחר שלא להילחם עם אחיינו אליפז שגזל רכושו בציווי עשו. הפגין כח פיזי כביר בגוללו אבן מבאר, שברגיל נדרשו לגוללה סוללת רועים. אהבה יתירה הפגין כלפי בן זקוניו יוסף בשל התמדתו של זה בלימוד. ויוסף עצמו ביטא את קנאותו לתורת אבותיו בגדלו בניו בדרך אבותיו ולא הסתאב בדרכי הזימה של מצרים, ואף לא אכל על שולחן אחד עם מצרים. קנאי לה' מסר לנו את סודות ההצלחה הרוחנית והגשמית וכיצד הא בהא תליא וכחה של תפלת ראש השנה לביטול גזירות. משה רבנו הרועה הנאמן אבי הנביאים ומוסר התורה שנשמתו מנהלת דיאלוג עם רשב"י בין דפי הזוהר הקדוש בפסקאות רעיא מהימנא (קבל תורה מסיני ומסרה יהושע) שהרג את הנוגש המצרי שהתאנה לאחיו היהודיים, הבריח את רועי מדיין שניסו למנוע מים מצאן יתרו ובנותיו. יהושע בן נון - נער לא ימיש מן האהל - אברך מובהק המשמש את רבו מחד גיסא ומאידך גיסא לוחם ומנהיג ללא חת (בחר לנו אנשים) כנגד עמלק וכובש הארץ ששמעו יצא ברחבי העולם. וכך לאורך כל התנ"כ כגון השופט האלקי נזיר אלקים הקדוש מרחם שמשון - בדן משבט דן, בפרט דוד המלך עצמו עליו השלום אבי בעלי רוח הקדש, עם גבוריו, שהביס את כל שנילחם עמו - מואבים עמונים ארמים פלישתים אדומים כו', ובהמשך יהודה המכבי ובית דינו ואחיו גבורי התהלה שמסרו לנו עם הלכות חנוכה גם את שיטת המקובלים ללחימה בהתיוונות ומודרניזציה, כמו גם ראיות לניצחון מעטים נטולי הכשרה צבאית על הצבא המשוכלל והגדול של זמנם. ופרט לתורת הסוד קיבל ריש לקיש מרבי יוחנןגם את מבועי הניגלה ובכ"ז עמד לו כחו כשרדף והשמיד כנופיית שודדים לבדו. מר זוטרא ראש חכמי ישראל שמרד בשלטון הפרסי האכזר והחזיק מעמד עשר שנים תמימות בלב ממלכת פרס כמדינה יהודית עצמאית. הסוד הגדול מובא בצואתו הרוחנית של מתתיהו החשמונאי לבניו טר פטירתו, הלא היא כתובה בספר המכבים: "היו דבוקים בה' ובתורתו ודעו כי כל קוויו לא יבושו"! תורת אמת הכורכת בחובה ניסתר וניגלה גם יחד באיזון והרמוניה.
